מדיניות פיסקלית היא מדיניות ממשלתית הנוגעת להסדרת הוצאות המדינה והכנסות.
הממשלה האינדונזית מיישמת את המדיניות הפיסקלית במטרה להשיג יציבות כלכלית, שליטה על האינפלציה, הגדלת ההשקעה ולהפחתת אי השוויון החברתי.
אחד ממכשירי המדיניות הפיסקלית המשמשת לעתים קרובות על ידי ממשלת אינדונזיה הוא הסדרת תקציב המדינה.
בנוסף, הממשלה יכולה להשתמש גם במכשירים פיסקלים אחרים כמו מיסים וסובסידיות כדי להשפיע על הכלכלה.
בשנת 2020 השיקה ממשלת אינדונזיה תוכנית גירוי כלכלית בשווי RP 695.2 טריליון כדי להתגבר על ההשפעה של פנדמי קוביד -19.
המדיניות הפיסקלית יכולה להשפיע גם על שער החליפין של הרופיה כנגד מטבעות זרים.
בשנת 2019, אינדונזיה הצליחה להגדיל את דירוג האשראי שלה לציון השקעות על ידי שלוש סוכנויות דירוג בינלאומיות, כלומר S&P Global דירוגים, דירוג Fitch ושירות משקיעים של Moodys.
אחד האתגרים ביישום המדיניות הפיסקלית באינדונזיה הוא הגירעון התקציבי הגבוה שיכול להשפיע על האיזון הכלכלי.
המדיניות הפיסקלית של אינדונזיה חייבת לשים לב גם להיבטים של קיימות סביבתית כדי לתמוך בפיתוח בר -קיימא.
ממשלת אינדונזיה מעודדת גם את פיתוח מגזר התיירות באמצעות מדיניות פיסקלית כמו הפחתת מס הכנסה ופטור מחובת יבוא עבור תחום התיירות.
