ניהול שרשרת האספקה באינדונזיה ידוע כניהול שרשרת אספקה או SCM.
באינדונזיה יש מספר נמלים חשובים שהם השער העיקרי למשלוח סחורות מכל רחבי העולם, כמו נמל טנג'ונג פריוק בג'קרטה ונמל טנג'ונג פרק בסוראביה.
אחד האתגרים העיקריים בניהול שרשרת האספקה באינדונזיה הוא תשתיות לא מספקות, במיוחד באזורים מרוחקים וקשה להגיע אליו.
עם זאת, באינדונזיה יש משאבי טבע בשפע, כמו מכרות פחם, נפט ומטעי דקל נפט שהם חומרי גלם חשובים בענף הייצור.
ענף הדייג הוא גם אחד המגזרים החשובים בניהול שרשרת האספקה באינדונזיה, כאשר יצוא הדגים ומוצרי הדייג מגיעים למיליארדי דולרים בכל שנה.
באינדונזיה יש גם מספר חברות לוגיסטיות גדולות המספקות שירותי משלוח והפצה לכל פינות המדינה, כמו JNE, Tiki ו- POS Indonesia.
ניהול שרשרת האספקה באינדונזיה מתפתח יותר ויותר עם נוכחות של טכנולוגיית מידע ומערכות ניהול משולבות, כגון מערכות ERP ו- SCM המאפשרות פיקוח ושליטה על תהליכים עסקיים.
כמה אוניברסיטאות באינדונזיה קיימו תכניות לימוד וקורסים מיוחדים בניהול שרשרת האספקה, כמו אוניברסיטת אינדונזיה, אוניברסיטת גאדג'ה מדא ומכון טכנולוגי בנדונג.
בשנים האחרונות אינדונזיה החלה גם להתמקד בפיתוח ענף האריזה של חלאל וידידותי לסביבה, הדורשת ניהול שרשרת אספקה משולבת ובת קיימא יותר.
ניהול שרשרת האספקה באינדונזיה מושפע גם מגורמים חברתיים ותרבותיים, כמו הרגלי צרכנים בקניות וכיצד לעשות עסקים שהם אישיים וכיוונים לטווח הארוך.
