תיאוריה ספרותית היא תחום לימודים החוקר כיצד אנו קוראים, מנתחים ומפרשים יצירות ספרותיות.
בתיאוריה הספרותית ישנן גישות ותיאוריות שונות המשמשות לניתוח יצירות ספרותיות, כמו פמיניזם, פוסט -קולוניאליזם ופסיכואנליזה.
אחת הדמויות המפורסמות בתיאוריה הספרותית היא ז'אק דרידה, הידוע בתורת הפירוק שלו.
מושג האינטרטואליות או הבין -מידה הוא אחד המושגים החשובים בתיאוריה הספרותית המתייחס לקשר בין יצירות ספרותיות ליצירות ספרותיות אחרות או עם הקשרים חברתיים ותרבותיים בהם נוצרת היצירה.
תיאוריות מסוימות בתיאוריה הספרותית מניחות כי המשמעות ביצירות ספרותיות אינה טמונה בטקסט עצמו, אלא לקוראים או להקשרים חברתיים ותרבותיים בהם מיוצרת היצירה.
התיאוריה המרקסיסטית היא אחת הגישות בתיאוריה הספרותית המדגישה את הקשר בין יצירות ספרותיות למבנים החברתיים והכלכליים הקיימים בחברה.
תיאוריה של הפמיניזם בתיאוריה הספרותית מדגישה את תפקיד המגדר והמיניות ביצירות ספרותיות, כמו גם ביקורת על חוסר צדק ואפליה נגד נשים ביצירות ספרותיות.
הפוסט -מודרניזם הוא אחת התנועות בתיאוריה הספרותית הדוחה את הרעיון שיש משמעות יחידה ביצירות ספרותיות, ומניחה שהמשמעות תלויה בפרספקטיבת הקורא.
תיאוריית הפירוק של ז'אק דרידה מניחה שהמשמעות ביצירות ספרותיות אינה יציבה והיא תמיד בתהליך השינוי, ומדגישה את השימוש בשפה ובסימנים ביצירות ספרותיות.
התיאוריה הספרותית משמשת לא רק לניתוח יצירות ספרותיות, אלא ניתן ליישם גם על סוגים שונים של טקסטים, כמו סרטים, מוזיקה ואמנות חזותית.